מתי ליקוי שמיעתי ייחשב כ"מחלת מקצוע"?

מאות-אלפי עובדים במשק חשופים לרעש מזיק במקום עבודתם. חשיפה לרעש מזיק במקום העבודה עלולה לגרום במקרים רבים, לליקוי שמיעתי: ירידה בשמיעה וטנטון.
א. ירידה בשמיעה - מי שסובל מפגיעה בתדירויות הדיבור, נחשב כסובל מירידה בשמיעתו. לצורך קביעת חומרת הירידה בשמיעה ממנה סובל הנפגע, מתייחס המוסד לביטוח לאומי לממוצע הירידה בשמיעה בתדירויות 500, 1000 ו-2000 הרץ, המוגדרות כתדירויות הדיבור.
ב. טנטון - מי שסובל מנזק שמיעתי בתדירויות הגבוהות מ-2000 הרץ לא יחשב כסובל מירידה בשמיעתו אלא מ"חבלה אקוסטית". "חבלה אקוסטית" (עם עקומת שמיעה אופיינית) המלווה ברעש תמידי באוזניים, מוגדרת כ"טנטון" (הטנטון יכול להופיע כצלצולים, צפצופים או רעשים מסוגים שונים באוזניים).
נזק לאוזן הפנימית, הנגרם על ידי חשיפה לרעש, שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור, מוגדר כ"מחלת מקצוע".
מהו "רעש מזיק"?
רעש, הגורם לנזק באוזן הפנימית ואשר מוביל לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור, נחשב כ"רעש מזיק".

עובד ב"רעש מזיק" נחשב כל מי ש:
o נחשף לרעש, הגבוה מ-85 דציבל (A) ליום עבודה בן 8 שעות ויותר.
o נחשף לרעש הגבוה מ-88 דציבל (A) ליום עבודה בן 4 שעות ויותר.
o נחשף לרעש הגבוה מ-91 דציבל (A) ליום עבודה בן שעתיים ויותר וכן הלאה.
כלומר, כל עליה של 3 דציבל (A) משמעותה הכפלה של מפלס הרעש ולפיכך מקטינה בחצי את זמן החשיפה המותר על פי התקנות, לרעש המזיק. במילים אחרות, הנזק השמיעתי שיגרם לעובד הנחשף לרעש של 85 דציבל (A) ליום עבודה בן 8 שעות, שווה לנזק השמיעתי שיגרם לעובד הנחשף לרעש של 88 דציבל (A) ליום עבודה בן 4 שעות, וכן הלאה.

חשוב לזכור: מפלס הרעש במקום העבודה נמדד מבלי להתחשב באמצעי ההגנה שבהם נוקטים העובדים (למשל: שימוש במגני אוזניים). כלומר: רעש שמפלסו גבוה מן המותר, יחשב כ"רעש מזיק", גם אם העובד צויד באמצעי מיגון מפניו.
הטבלה שלפניך מציינת את משך החשיפה המרבי המותר ליום עבודה, שבו יכול עובד לשהות בסביבה רועשת, ללא הגנה שמיעתית, מבלי שתגרם פגיעה בשמיעתו. אם נחשפת למפלסי רעש לפרקי זמן העולים על הערכים המצוינים בטבלה, הנך חשוף לרעש מזיק.
מפלס הרעש בדציבל (A) משך החשיפה המרבי המותר
ליום עבודה (בשעות)
82 -16 שעות
85 -8 שעות
88 -4 שעות
91 -2 שעות
94 -1 שעה
97 -30 דקות
100 -15 דקות
טבלה זו מציגה נתונים חלקיים, לצורך המחשה בלבד.

סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי - ליקוי שמיעה

החל מה-1.4.2005 נכנסו לתוקפם שינויים משמעותיים ביותר בתנאי הזכאות של הסובלים מליקוי שמיעה ו/או טנטון תמידי עקב ובשל עבודתם. שינויים אלו מהווים החמרת קריטריונים, הכבדה והרעה מהותית עבור הנפגעים- התובעים הפוטנציאליים.

ליקוי שמיעה:
התנאים להכרה בליקוי שמיעה כליקוי שנגרם עקב חשיפה לרעש במקום העבודה (יש לעמוד בכל התנאים שלהלן):
1. רעש מזיק: חשיפה לרעש מזיק (הגדרת "רעש מזיק" בתחילת פרק זה).
2. ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור: כושר השמיעה בתדירויות הדיבור (תדירויות 500, 1,000 ו- 2,000 הרץ) פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
3. תביעה תוך 12 חודשים: יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה בתוך 12 חודשים - מהו מועד תחילתם של 12 החודשים? - מועד תחילתם של 12 החודשים הוא המוקדם מבין 2 המועדים הבאים:
היום שבו תועד הליקוי השמיעתי לראשונה ברשומה רפואית.
היום שבו לדעת הוועדה הרפואית (או הוועדה הרפואית לעררים) החלה הירידה בשמיעה.

טנטון:

התנאים להכרה בטנטון - רעש תמידי באוזניים - כליקוי שנגרם עקב חשיפה לרעש במקום העבודה (יש לעמוד בכל התנאים שלהלן):
1. עמידה בתנאי ההכרה ב'ליקוי שמיעה' - ראה לעיל.
2. ירידה בשמיעה בתדירויות הגבוהות - כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות (תדירויות 3,000 ו-4,000 הרץ) פחת בשיעור 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
3. תעוד טרם פרישה מעבודה ברעש מזיק - הטנטון תועד לראשונה עת הנפגע עבד עדיין ברעש מזיק.
4. תלונות חוזרות ונשנות - הנפגע חייב להוכיח- ע"י הצגת תעוד- פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי עקב הטנטון התמידי (שגרם לפגיעה בתפקודו - שנובעת כתוצאה מהטנטון התמידי).